הודות למהפכה הדיגיטלית, עסקים מסוגלים להמציא את עצמם מחדש, לקדם חדשנות טכנולוגית ולפעול בגמישות מיטבית בהתאם לסביבה המשתנה ולדרישות השוק – על מנת להישאר רלוונטיים ואטרקטיביים.
בזכות היכולות האלה, עסקים רבים הצליחו להפוך את הקערה על פיה במהלך ימי הקורונה. הם נטשו את הגישה העסקית הריאקטיבית, שמאופיינת בניהול פסיבי, כיבוי שריפות וחוסר שליטה והנהגה עסקית – והחלו לאמץ את הגישה העסקית הפרואקטיבית וקריאטיבית, שמעודדת מנהיגות והובלה עסקית, יוזמה והכנה מראש מפני מצבי משבר עתידיים.
הנה רק כמה דוגמאות: ארגוני ענק כמו לייבפרסון נטשו שטחים מסחריים עצומים וביטלו הסכמי שכירות בשווי של מיליוני דולרים, עיריית רמת גן הגדירה מחדש חלקים ממתחם הבורסה ומאפשרת להפוך אותם למבני מגורים, פגישות שבעבר דרשו טיסות מסביב לעולם נערכות עם בוקסר מהבית ובלי כל הגינונים של העולם הישן.
למעשה הקורונה גרמה לכך שהתקשורת הפרונטלית כמעט נעלמה. אז איך בונים מערכת יחסים ככה? תשאלו את המיליניאלס. הם הרי רגילים לכך והקורונה קירבה אותנו אליהם (ואני מניח שכל מי שקורא כזו כמות של מילים הוא יליד שנות ה-80 לכל היותר). הקורונה האיצה את התהליך שכבר החל לפניה – פרסונלי זה פאסה. גם בצרכנות? ברור!