חדש! Elementor
Experts Network — מצאו שותפים לדרך, קדמו והגדילו את העסק שלכם

חישוב שעות העבודה בפרויקט עיצוב

שגיא שרייבר | פברואר 2020

כמו שכתבתי בחלק הראשון של המאמר על איך לתמחר פרויקט עיצובשוק העיצוב פרוץ. אין מחיר אחיד ללוגו. אין מחיר אחיד לאתר. כל פרויקט הוא אחר, כל מעצב הוא אחר.

אז בכל זאת – איך אפשר לתמחר?

בשביל לרענן את הזיכרון, בואו נראה שוב את הנוסחה לתמחור:

הנה הנוסחה בשבילכם:

X = כמה אתם לוקחים לשעה
Y = כמות שעות העבודה שאתם מעריכים
Z = שעות התברברות

(X*Y) + (X*Z) = המחיר לפרויקט (לא כולל מע"מ)

בכתבה הקודמת דיברנו רק על X – המחיר השעתי שלכם. השבוע אני רוצה לדבר על Y ועל Z.

איך נעריך את שעות העבודה שלנו על פרויקט מסוים?

אני רוצה לציין שאני כבר לא עובד בצורה גלובלית אלא על ריטיינר, שזה בעצם סט שעות קבוע. כלומר, אני מתחייב לסט שעות מסוים עבור הלקוח שלי, והוא מתחייב לספק לי את העבודה עבור סט השעות האלו.

אני רוצה לגעת פה במאמר גם בתמחור גלובלי/פרויקטלי וגם בשיטת הריטיינר.

תשלום גלובלי

פעם הדברים היו יותר פשוטים:

לקוח היה בא אליי, ומבקש ממני לעצב לו אתר.
הייתי שואל אותו איזה סוג אתר הוא רוצה,
הוא היה אומר לי,
הייתי רושם בטבלת אקסל כמה עמודים יש באתר,
ליד כל עמוד בטבלה הייתי שם את מספר השעות שאני חושב שזה ייקח לי,
מחשב את סך השעות שאני חושב שייקח לי לעשות את דפי האתר,
מוסיף שעות פגישה עם הלקוח שאגדיר מראש בהצעה,
ועל גבי זה מוסיף שעות לשיחות טלפון שאני חושב שיהיו איתו וזמני סקיצות אם יהיו לו הערות (תמיד יש).

לאחר מכן, תוך כדי פרויקט, הייתי מודד את הזמנים שלי לכל דף ופגישה. הייתי בודק ומוצא איפה הערכתי נכון ואיפה שגיתי ו'הפסדתי כסף'. לפי זה הייתי יודע איך להעריך שעות יותר טוב בפרויקט הבא.

זה לא היה מסובך, ואם הפרויקט שלכם פשוט באמת – לכו על זה! פתחו אקסל ותתחילו לחשב.
מוזמנים גם להוריד את החוזה לפרויקט גלובלי ששיתפתי בפיקסל פרפקט.

אבל אז, לאט לאט, הפרויקטים נהיו יותר ויותר מסובכים.

גם כי התחלתי לעבוד עם לקוחות יותר גדולים ועם פרויקטים יותר מורכבים, אבל בעיקר בגלל הטכנולוגיה. כיום, כמות הפיצ'רים והטכנולוגיות שאפשר להטמיע באתר, אפילו באתר פשוט, הן עצומות!

למשל, באתר הכי פשוט אפשר להטמיע טפסים עם אפקטים, אינטראקטיביות מתקדמת, טפסים בצורת סליידרים, תפריטי מובייל מיוחדים, ועוד ועוד ועוד.

ועוד לא דיברתי על כמות האפליקציות והמערכות המורכבות שקיימות שם בחוץ.

ב-2009, בעלי עסקים אפילו לא היו חולמים על דף פייסבוק משלהם. כיום, כל עסק רוצה שתהיה לו אפליקציית iOS ו-Android משלו לצד האתר הרספונסיבי עם גרסת המובייל ודפי הנחיתה האינטראקטיביים.

כל הסיטואציה הזאת טובה לנו כמובן, כי היא דואגת לנו להמון עבודה בשוק. אבל… היא מסבכת את עניין התמחור הגלובלי.

הבעיה הכי גדולה בתמחור גלובלי

הבעיה האחת שהכי מטרידה בתמחור גלובלי היא שאין ודאות, גם לא ללקוח, לגבי שינויים ׳על הדרך׳. הלקוחות שלנו מתחילים עם רעיון מסוים, ותוך כדי אפיון ועבודה משנים את דעתם או מוסיפים דברים.

בואו נחשוב רגע – מיהם הלקוחות שלנו? (תרגיל UXי פשוט):

  • הם אנשים מתרועעים:
    כל הזמן בתנועה ומדברים כל הזמן על הרעיון שלהם עם קולגות, אנשים בכנסים, יועצים, משקיעים ואפילו קרובי משפחה. הם מציגים את הרעיון שלהם (ואת ההתקדמות שלו) ונהנים לאסוף פידבק ורעיונות על הדרך.

    זה דבר מעולה, אבל… זה דבר שגורם להם לשנות כל הזמן את הפרויקט on the go.
    כלומר, תמיד יהיה להם רעיון חדש לפיצ'ר נוסף או משהו אחר שצריך לעשות, ולרוב מסיבות טובות.

    אפילו אנחנו לפעמים חושבים על רעיונות טובים שלא חשבנו עליהם קודם, אבל שאנחנו יודעים שיהיו טובים למוצר שאנחנו עובדים עליו. במצבים האלו תמיד נוצרת הדילמה: "לומר ללקוח שאצטרך לחייב אותו על זה אקסטרה על אף שזה לא היה כתוב בחוזה?" התשובה היא: "ברור שכן", אבל החוזה שלנו אומר לרוב אחרת.

    אפשר למזער את התופעה הזו אם נהיה סופר־סופר־מקצועיים ונדע להסביר טוב ללקוח למה לא צריך ׳להתפזר׳ וקודם כל לסיים את הפרויקט 'כמו שהגדרנו אותו מראש', אבל זה לא תמיד עובד וגם לרוב לא נכון לעשות. פרויקטים דיגיטליים הם תמיד מורכבים ותמיד יצוצו דברים מעולים שאנחנו יכולים לשנות או להוסיף, ואותם לא היינו מגלים אם לא היינו כבר עובדים על הפרויקט. מתוך עשייה באים לפעמים רעיונות טובים יותר מהרעיון ההתחלתי.
     
  • הלקוחות שלנו הרבה פעמים עובדים בצוות, ואנחנו חלק מתהליך מסוים: כלומר, תמיד יהיו השלכות טכנולוגיות, אתגרים שלא חשבנו עליהם, או בעיות בכוח אדם שיגרמו לאילוצים או לסיבוכים בפרויקט. זה בלתי נמנע.

 

אז בגדול, אני לא רואה שום דרך להיכנס לפרויקט דיגיטלי, קטן ככל שנראה ולדעת להעריך את ה-scope שלו מראש בצורה טובה ומדויקת.

 

לכן אני רוצה להציג לכם קונספט שאני עדיין לא פיצחתי, אבל כדאי שתכירו:

Value Based Pricing (תמחור מבוסס ערך)

זו שיטה שאני לא משתמש בה, כי עוד לא פיצחתי אותה. עוד לא הכרתי אישית מישהו שעובד בה, ואם אתם עובדים ככה אשמח לשמוע ולדבר אתכם על זה.

 

שיטת ה-Value Based Pricing מחשבת את עלות הפרויקט לפי הערך שהוא יביא ללקוח, ולא לפי הזמן שייקח להכין אותו.

 

לדוגמה: לקוח פונה אליכם ורוצה שתעצבו לו דף נחיתה,

אתם שואלים אותו כמה כסף הוא חושב שדף הנחיתה הזה יעשה לו בשנה,

הוא אומר לכם שהוא משוכנע שדף הנחיתה הזה יעזור לו לעשות מכירות של עוד 300 אלף דולר בשנה,

אז אתם יכולים במקרה הזה לבקש 50 אלף דולר על דף נחיתה.

 

הופה!

 

שווה ללקוח לשלם לכם את זה, נכון?

משתלם גם לכם לעבוד על פרויקט כזה, נכון?

לא משנה כמה שעות זה ייקח לכם, זה יהיה לכם שווה.

הרי בסך הכל זה דף נחיתה, ואתם יודעים שזה ייקח לכם גג 100 שעות עבודה, שבמקרה ה'גרוע' זה 500 דולר לשעה.

 

אבל כמובן שלא כל יום בא אלינו לקוח שצריך רק דף נחיתה ומשוכנע שהדף הזה יניב לו 300K במכירות בשנה. אני גם עובד, ועבדתי, עם המון סטארט־אפים שבכלל לא יודעים אם המוצר שלהם יניב כסף.

 

אז אני לא פיצחתי את השיטה הזאת, אבל אתם יכולים למצוא המון סרטונים ביוטיוב ובלוגים שמדברים עליה. אחד טוב הוא הסרטון של רן סגל.

 

ועכשיו, לשיטה שבה אני עובד…

ריטיינר

זוהי שיטת העבודה המועדפת עלי.

ריטיינר היא שיטה בה אתם סוגרים סט שעות מוגדר עם הלקוח ומחייבים אותו עבור העבודה שנעשתה בשעות האלו.

זו שיטה מעולה מכמה סיבות:

  • מאפשרת לכם לחלק את הזמן שלכם יותר טוב בין פרויקטים.
  • מודל יציב מאוד עם תיאום ציפיות מראש. הלקוח יודע כמה הוא משלם לכם, ואתם יודעים כמה אתם מקבלים מהלקוח הזה בסוף כל חודש.
  • זו שיטה שאינה צמודה לפרויקט ולכן היא גמישה מאוד. כלומר, הלקוח יכול להשתמש בכם לעוד עבודות כמה שהוא רוצה, מבלי שאתם יוצאים מופסדים. להיפך – אתם רק מרוויחים. זה מכסה לכם את כל הסיוטים ממודל פרויקטלי:
    • הלקוח חשב על שינוי במוצר? מעולה – אתם יכולים לעשות את זה. זה פשוט ייקח יותר שעות.
    • הלקוח פתאום קיבל הזדמנות להציג למשקיע פוטנציאלי וצריך להכין מצגת דחופה? יופי, הוא יכול להשתמש בכם לזה. זה פשוט ייקח יותר שעות.

התמחור בשיטה של ריטיינר מתאים יותר לימינו (אלא אם יש לכם מכונת זמן ואתם יודעים כמה פעמים הלקוח ישנה את המוצר תוך כדי הפרויקט בחודשים הקרובים, ואז אפשר לעבוד בשיטה של תמחור גלובלי).

 

יש עוד שאלות חשובות, כמו איך גורמים ללקוח להסכים למודל של ריטיינר. תזכרו שאני עושה את זה על בסיס קבוע וכך עוד המון פרילנסרים אחרים, כך שאין שאלה אם אפשר למכור את זה אלא רק איך. בהמשך אולי נקדיש לכך מאמר נפרד. בינתיים, מוזמנים להוריד את חוזה הריטיינר שלי מפיקסל פרפקט. שיתפתי אותו בחינם למי שנרשם לניוזלטר השבועי שלנו.

 

בלי קשר, מקווה שהחזקתם מעמד וקראתם את הכל, ושמצאתם את המידע פה מועיל.

רוצים להיות כותבים במגזין שלנו?

שגיא שרייבר

מעצב ויזם, מייסד פיקסל פרפקט מגזין

אהבתם? שתפו.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

2 Responses

  1. הי שגיא, כבר שנים שאני מפצח את השיטה של תמחור לפי ערך. זה לדעתי הדרך הטובה ביותר ללכת בה. דבר איתי ואספר לך את הפיצוח האחרון שעשיתי ממש לאחרונה, בתחילת 2020, מהלך מפתיע שהכניס לי 100 אלף ש״ח עבור מכירה של רעיון. בלי תכנית עסקית, מוצרים, הגדרות נוספות וכו׳. פשוט שילמו לפי הערך שאני החלטתי מה הוא. 2 שותפים עם עסקים וניסיון עסקי עשיר, כלומר מכירה של ערך היא בדרך כלל מיועדת למי שמבין את הערך ומאמין בך שתוביל אותו לשינוי משמעותי וצמיחה, בכל תחום של הפעילות העסקית. אפשר לעשות על זה פודקאסט 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים להיות כותבים במגזין שלנו?

אין שום בעיה! מלאו את הטופס פה למטה
ואנחנו נהיה איתכם בקשר ממש בקרוב!

רוצים להיות חלק מאלמנטור?

אין שום בעיה! מלאו את הטופס פה למטה
ואנחנו נהיה איתכם בקשר ממש בקרוב!